מורה נבוכים, חלק א' כ״ד

1 המונח הליכה שלוש משמעויות מתוך ארבע 1 א גם ה"הליכה" היא מכלל המונחים שנקבעו לתנועות מסוימות מתנועות בעלי החיים: "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" בראשית לב,ב. וזה נפוץ. ב מונח זה הושאל להתפשטות והימתחות של גופים שהם דקים יותר מגופי בעלי החיים: "וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר" שם ח,ה, "וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה" שמות ט,כג. ג לאחר מכן הושאל להתפשטות דבר כלשהו והופעתו, גם אם אין הוא גשמי כלל. נאמר: "קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ" ירמיהו מו,כב. וכיוצא בזה דבריו "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן" בראשית ג,ח, הקול הוא שנאמר לגביו שהיה מתהלך.

2 משמעות הליכה בזיקה לה' 2 לפי השאלה זו היא כל לשון הליכה שנאמרה על ה' יתעלה, כלומר שהיא הושאלה לדבר שאינו גשמי: אם להתפשטות הדבר ואם לסילוק ההשגחה, שבבעל החיים דומה לכך הפנייה לאחור מדבר־מה, דבר שבעל החיים עושה בהליכה. אם כן כפי שכִּינה את הסרת ההשגחה "הסתרת פנים" בדבריו "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי" דברים לא,יח, כך כינה אותה "הליכה", שיש לה משמעות של פנייה לאחור מדבר־מה, ואמר: "אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי" שילוב פסוקים: הושע ה,טו; ב,ט.

3 3 אשר לדבריו "וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ" במדבר יב,ט הרי בהם נמצאות שתי המשמעויות גם יחד, כלומר משמעות סילוק ההשגחה המכונה פנייה אחורה, ומשמעות התפשטות הדבר והיגלותו והופעתו, והכוונה היא שחרון האף הוא שהלך והתפשט אל שניהם =אהרן ומרים, ולכן הפכה מרים "מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג" שם יב,י.

4 משמעות ד: ההידמות 4 וכן הושאל לשון הליכה להליכה בהנהגות נעלות, בלי תנועת גוף כלל: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" דברים כח,ט, "אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" שם יג,ה, "לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'" ישעיהו ב,ה